/מחיקת רישום פלילי
מחיקת רישום פלילי 2019-05-29T12:43:47+00:00

לייעוץ מידי התקשרו עכשיו: נייד - 052-504-4000 | משרד - 072-3969448
מענה טלפוני ניתן 24 שעות ביממה.

יוסף רועי אטיאס עורך דין פלילי בעל ניסיון רב בתחום הפלילי, מייצג לקוחות החל מהסתבכות ראשונה, נבחרי ציבור ואנשי עסקים מתחום הצווארון הלבן ועד לקוחות מצמרת הפשע הישראלי.

מחיקת רישום פלילי

מחיקת רישום פלילי של אדם

הרשעה פלילית, נושאת בחובה השלכות קשות לעתיד הנראה לעין, לא רק בשל ההרשעה והעונש שנלווה לה, אלא גם בשל הרישום הפלילי שנותר כקלון להמשך חייו של הנאשם שהורשע בפלילים. יותר מכך: לא רק לרישום פלילי יש השפעות עתידיות, אלא גם לחקירה במשטרה ורישום על חקירות משטרה, שלעיתים יכולים להגיע לידי גופים אינטרסנטיים.

למעשה, הרשעה פלילית יכולה לפגוע באדם המורשע. היא עשויה לפגוע ביכולתו לעסוק במשלח יד מסוים ובפרט למנוע ממנו לעסוק בתפקידים מיוחדים. לכן, קיים תחום משפטי שלם, במסגרת המשפט הפלילי, אשר עוסק בסוגיות של מחיקת רישום פלילי. בין היתר, עוסק התחום בשאלות כגון – מתי נמחק רישום פלילי, מתי מתיישן רישום פלילי ומתי ניתן לבקש ביטול של רישום פלילי. כמו כן, התחום עוסק בשאלות הנוגעות לרישום פלילי במשטרה, כגון – האם יש שוני בין סיבות לסגירת תיק פלילי במשטרה וכן מהי הפרוצדורה לביטול רישום פלילי במשטרה ועוד נושאים רבים. אי לכך, במאמר שלהלן, נעסוק במחיקת רישום פלילי.

סדר המאמר יהיה כדלקמן – קודם נדון בשאלה מהו רישום פלילי. לאחר מכן נסביר מהו החוק המסדיר את כל נושא הרישום הפלילי וכן את הרישום המשטרתי. נסביר מי הם הגופים שרשאים לקבל מידע ממאגר הרישום הפלילי ולשם איזו מטרה. לאחר כל אלו, נסביר מתי רישום פלילי נמחק ומתיישן וכן נדון בדרכים נוספים שבהן אפשר למחוק רישום פלילי. לאחר מכן נסביר מהו רישום משטרתי ומה ההבדל בין רישום משטרתי לבין רישום פלילי וכן נסביר כיצד אפשר לבטל רישום פלילי במשטרה. כל זאת נעשה ונכתוב, לידיעתכם\ן ונוחיותכן\ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

נבקש רק להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך כדאי לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ.

מהו רישום פלילי מול רישום משטרתי:

כאשר אדם מורשע בהליך פלילי, נותר בגיליונו רישום פלילי. לרישום הפלילי יש השפעה ארוכת טווח, משום שהוא נותר שנים רבות לאחר האירוע ובפרט לאחר שאותו אדם מסיים לרצות את עונשו (לרבות כאשר מדובר בעונש מאסר). מנגד, כאשר אדם נחקר במשטרה באזהרה, בשל חשד לביצוע עבירה, הרי שלא תיוותר בגיליון הרשעותיו הרשעה פלילית, משום שחקירה פלילית עשויה גם לא להוליד דבר. עם זאת, גם המשטרה מנהלת רישום של חקירות. דהיינו, אם אדם נחקר תחת אזהרה במשטרה, יוותר לו רישום משטרתי. כפי שנראה בהמשך, למרות שהרישום המשטרתי הוא למעשה רישום פנימי, לא פעם ניתן לנצלו לרעה, בין אם על ידי המשטרה שנוהגת להצליב מידע ובין אם על ידי גופים מסוימים שדורשים לקבל העתק מהרישום המשטרתי, למרות שאין לכך שום רלוונטיות.

רישום פלילי – להלכה ולמעשה:

כאמור, במקרה שאדם עומד לדין פלילי ומורשע בדין הפלילי, השלב הבא יהיה הטלת עונש. עונש בהליך פלילי עשוי להיות קנס, עבודות לתועלת הציבור וכן עונש של מאסר על תנאי או מאסר מאחורי סורג ובריח. עם זאת, להרשעה הפלילית נלווה עונש קשה לא פחות והוא המרשם הפלילי. דהיינו – אדם אשר חטא, אך הבין את משמעות מעשהו, אולי יוקל עליו במסגרת ההליך הפלילי ובפרט במסגרת הטלת העונש. למרות זאת, לא יוקל עליו במסגרת הרישום הפלילי אשר ייוותר לעוד שנים רבות. כאמור, רישום פלילי הוא רישום של הרשעות והמקור החוקי לרישום פלילי, לרבות לרישום משטרתי, מצוי בחוק אשר נקרא חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק המרשם הפלילי"). חוק זה, מסדיר את האופן שבו הוקם המרשם הפלילי, את מי שאמור לנהל את המרשם הפלילי וכן מתי רישום פלילי יימחק או יתיישן. כך קובע חוק המרשם הפלילי את הדין באשר למחיקת רישום פלילי התיישנות ועוד נושאים רבים ומהותיים, שבהם ניגע במאמר זה.

סעיף 1 לחוק המרשם הפלילי קובע שהמשטרה היא הגוף אשר אמון על ניהול המרשם הפלילי. במרשם הפלילי עצמו, מוזכרים הפרטים הבאים – הרשעות פליליות קודמות, עונשים שהוטלו במסגרת ענישה בהליך פלילי וצווי אשפוז פסיכיאטרים שהוטלו במסגרת הליכים פליליים. סעיף 2 לחוק המרשם הפלילי קובע כי הפרטים שציינו, הם אשר יוזכרו במסגרת המרשם הפלילי, אך עדיין במרשם הפלילי מצוינות עבירות מסוג עוון ופשע, כלומר – עבירות שהעונש בגינן עולה על 3 שנים אך לא נמוך מ-3 חודשים. דהיינו, עבירות חטא (שהעונש בגינן לא עולה על 3 חודשי מאסר) אינן מוזכרות במרשם הפלילי, כמו גם עבירות תעבורה לא חמורות. זאת ועוד, במסגרת המרשם הפלילי, מצוינים גם צווים שניתנו במסגרת ההליך הפלילי, כמו לדוגמא – אם העונש שהוטל במסגרת הליך פלילי נוגע גם להתחייבות של נאשם להימנע מביצוע עבירה, הרי שצו מעין זה יוזכר במסגרת המרשם הפלילי. לשם הביאור, הפרטים המופיעים במרשם, כאמור קבועים בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי, הקובע כדלקמן – "ואלה פרטי הרישום: (1) הרשעות וענשים של בית משפט או בית דין בפלילים (להלן – בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן – עבירות); (2) צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה – למעט צווים נגד מתלונן – וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה והכל עקב עבירה; (3) קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי; (4) קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א–1971; (6) שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין; (7) החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18". כאמור, גם חנינה שניתנת על ידי נשיא המדינה, מוזכרת במרשם הפלילי (גם על חנינה נדון בהמשך). באשר לקטינים, גם בעניינם קיים מרשם פלילי, שהוא בעצם אותו המרשם. כאשר מדובר בקטינים שביצעו עבירות והורשעו, גם אז תופענה מספר ידיעות לגבי ההרשעה, כמו לדוגמא – לגבי העונש שהוטל ועצם ההרשעה.

חשוב לציין, כי בכל הנוגע למרשם הפלילי, הכלל הוא שהמרשם הפלילי חסוי לציבור. זו ברירת המחדל של חוק המרשם הפלילי. אך באותה נשימה קובע חוק המרשם הפלילי חריגים בדמות גופים שרשאים לקבל ידיעות מן המרשם ללא הסכמה וכן גופים שיכולים לקבל מידע מהמרשם לצורך מסוים, עד לגופים שאין להם שום זכות לקבל מידע מהמרשם, אלא בהסכמתו של האדם מושא המרשם. נעיר כי לכל אדם יש זכות לקבל תעודת מרשם פלילי הנוגעת למרשם האישי שלו. מכוח הזכות הזו, כל אזרח רשאי לקבל אישור היעדר רישום פלילי, שהוא בעצם תעודת יושר שמציגים במקומות מסוימים.

מתי ניתן לקבל מידע מהמרשם הפלילי – ומי זכאי לקבלו?

כפי שתיארנו לעיל, חוק המרשם הפלילי מורכב מברירת מחדל ראשונית שלפיה המרשם הוא חסוי, למעט למספר גורמים. המעגל השני, מתייחס לגורמים נוספים שיכולים לקבל מידע ספציפי לשם מטרה מסוימת. הבה נסביר את הסוגיה הזו.

ככלל, ישנם מספר גופים שרשאים לקבל כל מידע מהמרשם, ללא כל אישור מגורם שלישי, גם לא מהאדם מושא המרשם. הגורם הראשון הוא כמובן משטרת ישראל, שהיא בעצם אמונה על ניהול המרשם הפלילי. הגורם הבא הוא אגף המודיעין בצה"ל, שעל חשיבותו הביטחונית אין צורך לבטח להכביר במילים. הגופים הנוספים הם כמובן שירות הביטחון הכללי והמשטרה הצבאית. לכל הגופים הללו יש זכות לקבל מידע על כל אדם מהמרשם הפלילי, כפועל יוצא מתפקידם.

חוק המרשם הפלילי מקנה למשטרת ישראל, האמונה על ניהול המרשם הפלילי, סמכות להעביר מידע לגופים נוספים, בהתאם לאמות המידה הקבועות בחוק המרשם הפלילי. הגופים הנוספים שיכולים מפעם לפעם ולמטרה מסוימת לקבל מידע מהמרשם הפלילי, קבועים בתוספת של חוק המרשם הפלילי. כך לדוגמא, נשיא המדינה, רשאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי, אך רק לשם בדיקת בקשה למתן חנינה, שמוגשת על ידי אדם מסוים. כך גם למשל, יושב ראש הכנסת, יהיה רשאי לקבל גם הוא מידע מהמרשם הפלילי, במקרה שבו מתבקש מידע על מועמד לנשיאות המדינה או מועמד למבקר המדינה.

הממשלה, לדוגמא, רשאית לקבל מידע מהמרשם הפלילי, במסגרת בחירה של נגיד לבנק ישראל. שר הפנים רשאי לקבל מידע על אדם המבקש לעלות ארצה – שאולי יש לו רישום פלילי קודם במסגרת שהייתו במדינת ישראל. זאת ועוד, המדינה רשאית לקבל מידע מהמרשם הפלילי, לצורך בחינת מתן רישיון למשפחה אומנה בתחום האימוץ. כך גם הצבא, אשר יכול לקבל מידע מהמרשם הפלילי במסגרת גיוס של אדם לצה"ל. חשוב להדגיש כי כל הדוגמאות שניתנו, מתייחסות לבקשות לקבלת מידע ספציפי. כלומר – אף אחד מהגופים המוזכרים אינם יכולים לקבל מידע על המרשם הפלילי כך סתם, אלא רק לצורך המטרה המתבקשת והמוזכרת בתוספת לחוק המרשם הפלילי.

עוד מעגל שחשוב לציין, בכל הנוגע לזכות לקבלת מידע על מרשם פלילי, קבוע בסעיף 6 לחוק המרשם הפלילי, הקובע כי בעל סמכות חוקית, הבוחן אפשרות להעניק לאדם רישיון מסוים או היתר, או במסגרת החלטה האם לבטל היתר או רישיון, יהיה רשאי לקבל מידע על המרשם הפלילי. אך כאן – יש צורך בקבלת הסכמה של האדם מושא המרשם הפלילי לשם קבלת המידע. מעגל נוסף הנוגע לזכות לקבל מידע מהמרשם הפלילי, קבוע בסעיף 8 לחוק המרשם הפלילי. סעיף זה קובע כי המשטרה יכולה למסור מידע על המרשם הפלילי, בהתאם לבקשה של גוף ציבורי שקבוע בתוספת השנייה לחוק המרשם הפלילי, במקרים שבהם מדובר על אדם שמתמודד במכרז. עם זאת, בהתאם לסעיף 8, לא די בבקשת הגוף הציבורי לקבלת מידע, אלא שהאדם מושא הרישום הפלילי, צריך להסכים למתן המידע.

עד כה התייחסנו למרשם הפלילי לגופו, אך חשוב לציין כי בהתאם לסעיף 11א לחוק המרשם הפלילי, ישנה אפשרות גם לקבל מידע על תיקים שתלויים ועומדים נגד אדם מסוים. זהו בעצם המעגל האחרון שבמסגרתו ניתן לקבל מידע על אדם מסוים. כאמור, הגופים שלהם ניתן למסור מידע, קבועים בתוספת השלישי לחוק המרשם הפלילי. כך לדוגמא – היועץ המשפטי יכול לקבל מידע וכן קצין מבחן במסגרת תסקיר בעניינו של אדם, נציב שירות בתי הסוהר, הפרקליט הצבאי הראשי ועוד.

מחיקה והתיישנות של רישום פלילי:

רישום פלילי, דינו להתיישן ולאחר מכן להימחק מן המרשם הפלילי. הכלל הוא שבמידה והרישום טרם נמחק או טרם התיישן, אפשר להשתמש בו במסגרת הליכים משפטיים וכן במסגרת מסירת מידע, בהתאם לאמות המידה שהצגנו בחלק הקודם למאמר. כך למשל, רישום פלילי המצוי בתוקף, יכול לשמש את המדינה במסגרת הליך פלילי אשר בו תנסה המדינה לשכנע את בית המשפט להחמיר בעונש של נאשם, בשל עברו הפלילי. אך במידה והרישום הפלילי התיישן או נמחק, לא תוכל המדינה לעשות שימוש ברישום הפלילי. עם זאת, חשוב להדגיש כי ישנן עבירות פליליות שלעולם לא נמחקות או מתיישנות. כך לדוגמא, עבירת ביטחון הנוגעת לבגידה במדינה או שיתוף פעולה עם אויב, היא עבירה שאינה נמחקת. כך גם עבירות המתייחסות לפשעי מלחמה.

למרות זאת, רוב העבירות כן נמחקות מהמרשם הפלילי וכן – מתיישנות. סעיף 14 לחוק המרשם הפלילי קובע את תקופת ההתיישנות לעבירה. כלומר, עבירה שמתיישנת היא אינה עבירה שנמחקת, אלא שעבירה פלילית צריכה קודם להתיישן ורק לאחר מכן להימחק, כפי שנסביר להלן.

מכאן, באשר להתיישנות, קובע כאמור החוק שבעבירות שבהן הוטל עונש מאסר של שנה אחת, העבירה הפלילית לגופה תתיישן לאחר שנה מסיום ריצוי העונש ולאחר 7 שנים. כלומר, ההתיישנות על העבירה במקרה כזה תחול לאחר 8 שנים. כאשר מדובר בעבירה חמורה יותר, דהיינו – עבירה שהעונש שהוטל בגינה יהיה עד 5 שנים, אזי הרישום הפלילי יתיישן לאחר חלוף תקופת המאסר ובחלוף עוד 10 שנים. אם מדובר בעבירה שהעונש בגינה עולה על 5 שנים, אזי הרישום הפלילי יתיישן בחלוף תקופת המאסר, בכפל התקופה, אך סך הכל לא יותר מ-15 שנים. עם זאת, חשוב להדגיש כי התיישנות של עבירה פלילית, אינה מהווה מחיקה של רישום פלילי. במקביל, התיישנות כשמה כן היא, עבירה שאין עליה דיווח ואין חובה גם לדווח עליה. ביטול של רישום פלילי באופן סופי, בא לידי ביטוי במקרה של מחיקת הרישום הפלילי. הדין הוא כי רישום פלילי נמחק רק לאחר 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות. כך נקבע בהתאם לסעיף 16 לחוק המרשם הפלילי.

ביטול של רישום פלילי – האם אפשרי?

ככלל, ישנן שתי אופציות לבטל רישום פלילי מהמרשם הפלילי. הדרכים הללו הן או באמצעות קבלת חנינה מנשיא המדינה או באמצעות פסק דין של בית המשפט, אשר נמנע מלהרשיע אדם שאומנם ביצע עבירה. הבה נסביר על שתי האפשרויות הללו:

חנינה על ידי נשיא המדינה – סמכותו של נשיא המדינה היא סמכות חוקתית, הקבועה בחוק יסוד: נשיא המדינה. לנשיא, בין היתר, יש סמכות לחון עבריינים, כאשר סמכותו זו מתפרסת על העבירות הקלות ביותר וגם על העבירות הקשות ביותר המצויות בספר החוקים הישראלי. סמכות החנינה של הנשיא, באה לידי ביטוי בכך שחנינה למעשה מוחקת את הרישום הפלילי וכן מוחקת את הנעשה מבחינת ההליך הפלילי. אף יותר מכך, לנשיא המדינה יש סמכות גם לחנון אדם עוד לפני שהוא הורשע בהליך הפלילי (כפי שלמשל נעשה בעבר עם אנשי שב"כ שהואשמו בהוצאה להורג של פעיל טרור). כמו כן, לנשיא המדינה יש סמכות גם לבטל הגבלות שהוטלו על אדם, כמו למשל – אדם שמשוחרר בשחרור מוקדם, עדיין מוגדר בתור אסיר עם הגבלות. מכאן, שלנשיא המדינה יש סמכות לבטל את אותן הגבלות.

הימנעות מהרשעה פלילית – דרך נוספת למנוע רישום פלילי או לבטלו, היא לשכנע את בית המשפט, להימנע מהרשעה פלילית. הכלל בהליך הפלילי הוא שאדם שמורשע בפלילים, אכן יורשע בפלילים. עם זאת, לבית המשפט יש סמכות להורות כי אדם מסוים, נאשם, אומנם ביצע עבירה פלילית, אך לא להרשיע אותו. במקרים כאלו, ההימנעות מההרשעה, מונעת רישום פלילי בהתאם לחוק. עם זאת, לא פשוט לשכנע את בית המשפט להימנע מלהרשיע אדם בפלילים.

לשם כך, יש להוכיח לבית המשפט כי הרשעה תגרום לאדם לנזק ספציפי (למשל – להראות כי יש בכך כדי למנוע מנאשם להתקבל לעבודה מסוימת). כמו כן, יש להראות שלנאשם אין רישום פלילי קודם. חשוב לציין, כי אפילו שבית המשפט נמנע מלהרשיע נאשם ואז מותיר רישום פלילי ללא הרשעה, עדיין בית המשפט יכול להטיל עונש בהליך הפלילי.

רישום משטרתי:

כפי שציינו בתחילת המאמר, המרשם הפלילי הוא בעצם מרשם על פי חוק. מנגד, קיים גם מרשם משטרתי, שהוא מרשם פנימי של המשטרה. גם רישום משטרתי יכול להיות מאוד משמעותי, במיוחד כאשר החשוד בעל הרישום, עובד בעבודה מסוימת שמצריכה היעדר כל רישום פלילי ומשטרתי (לדוגמא – שופטים, שוטרים, בעלי תפקידים בכירים ברשויות המדינה ועוד). כפי שגם תיארנו, לכל אדם יש אפשרות לקבל מידע על התיק הפלילי במשטרה בעניינו וכן לערוך בדיקת רישום פלילי משטרתי. חוק המרשם הפלילי קובע כי במקרה שבו נערכה סגירת תיק פלילי או סגירת תיק במשטרה, אזי יש להעביר את המידע על כך, בהתאם לתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי.

במקרים שבהם מדובר בסגירת תיק במשטרה, אזי חשובה מאוד עילת סגירת התיק. במידה ותיק פלילי במשטרה נסגר בשל חוסר ראיות, הרי שעילת סגירה זו, תותיר רישום משטרתי, כך גם במקרה שבו תיק פלילי במשטרה נסגר בשל חוסר עניין לציבור. מנגד, כאשר תיק במשטרה נסגר מחמת חוסר אשמה, הרי שכשמה כן היא, חוסר אשמה מעיד על כך שלא הוטלה כל אשמה בחשוד וכך גם לא יוותר שום רישום משטרתי. כך שהדרך הראשונה במקרים שבהם מתבקשת מחיקה של רישום פלילי במשטרה, היא לפנות לקצין משטרה בבקשה מסודרת לשנות את עילת סגירת התיק. כלומר, יש לבקש לשנות את עילת סגירת התיק לעילה של חוסר אשמה.

זאת ועוד: לא מזמן, תוקן חוק המרשם הפלילי במסגרת תיקון מספר 8 לחוק זה. התיקון בעצם יצר שינוי מהותי בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי במשטרה. במסגרת התיקון נקבע כי תיערך באופן מנדטורי ואוטומטי מחיקת רישום פלילי אחרי 7 שנים, במידה ומדובר ברישום משטרתי וכן בעבירות מסוג עוון או חטא (דהיינו – עבירות שלא עולות על 3 שנות מאסר). במסגרת תיקון מס' 8 לחוק המרשם הפלילי, יש לכל אדם סמכות לבקש לשנות עילת סגירת תיק, כפי שתיארנו. כך או אחרת, גם ללא תיקון מס' 8, יש דרך נוספת שבה אפשר לבטל רישום משטרתי והיא באמצעות פניה לקצין ממונה במטה הארצי של המשטרה. במקרה כזה, יש להראות סיבות כבדות משקל ולכן כדאי להיעזר בשירותיו של עו"ד פלילי.

לסיכום

רישום פלילי הוא נושא מהותי מאוד, שנכלל בקטגוריה של הדין הפלילי. נעיר כי מדובר בנושא ספציפי שמצריך ידע והתמחות ולכן בכל הנוגע למחיקה או ביטול של רישום פלילי או רישום משטרתי, חשוב ומומלץ להיעזר בעורך דין פלילי בעל ניסיון.

לייעוץ מידי התקשרו עכשיו: נייד - 052-504-4000 | משרד - 072-3969448
מענה טלפוני ניתן 24 שעות ביממה.

יוסף רועי אטיאס עורך דין פלילי בעל ניסיון רב בתחום הפלילי, מייצג לקוחות החל מהסתבכות ראשונה, נבחרי ציבור ואנשי עסקים מתחום הצווארון הלבן ועד לקוחות מצמרת הפשע הישראלי.
Call Now Button
ליצירת קשר מהיר - לחצו כאן

לייעוץ מידי
התקשרו עכשיו:

נייד – 052-504-4000
משרד – 072-3969448

מענה טלפוני ניתן 24 שעות ביממה.



ירושלים:
רחוב חבצלת 12, ירושלים.

רמת גן: זבוטינסקי 7, מגדל משה אביב, רמת גן.

פגישה בתיאום מראש.

עו''ד יוסף רועי אטיאס

דילוג לתוכן